ערן הלרכנס “בוחרים חינוך”, פאנל הבחירות של אנשי ונשות החינוך בכפרי הנוער, נערך השבוע בכפר הנוער בן שמן, במהלכו חשף ח”כ מיכאל ביטון כי שרת החינוך ח”כ ד”ר יפעת שאשא ביטון התחייבה להגדיל את תקציב כפרי הנוער ואף נתנה לאנשי המקצוע במשרדה הוראה לפעול בנושא בהקדם
מטרת האירוע – שבו משתתפים חברי הכנסת משה (קינלי) טור-פז (יש עתיד), נעמה לזימי (העבודה), מוסי רז (מרצ), מיכל וולדיגר (הציונות הדתית), מיכאל ביטון (כחול לבן), שרון ניר מרשימת ישראל ביתנו ועוד – היא העלאת תקציב תקנת המודרכות והחזרת החוב המוסרי לכפרי הנוער, שמתנהלים בתקציב חסר מזה שנים רבות, כאשר משרד החינוך מחסיר מהם 56 מיליון שקלים מדי שנה.
ח”כ מיכאל ביטון אמר בכנס: “במדינת ישראל עוד לא הגענו לשוויון הזדמנויות בחינוך. לא כל ילד ולא כל זרם מקבלים חינוך שוויוני. לעיריות יש ארנונה והן מוסיפות תקציבים לילדים, אבל יש פערים גדולים בין העיריות. ככל שהקהילה יותר ענייה הציבור מקבל פחות חינוך בלתי פורמלי. 46 כפרי הנוער הוציאו אנשים למופת, ח”כים, מנכ”לים וכדומה. כפרי הנוער נותנים הזדמנויות, מצילים נפשות. עולים צריכים עזרה כוללנית במשך שנים. הכפרים הללו מתקיימים בתקצוב חסר שזה 4,600 ש”ח לכל ילד. זה זול יותר מחצי מיליון שקל שעולה להחזיק ילד בכלא בשנה אם הוא יתדרדר לפשע. העתיד של כפרי הנוער הוא הפנימיות, הם צריכים ללוות את הילדים”.
“סיימתי מקודם שיחה עם שרת החינוך והיא התחייבה, נתנה הוראה לאנשי המקצוע במשרד החינוך, להגדיל את תקציב המודרכות כבר עכשיו”, חשף ביטון. “אני לא יכול להגיד מתי יגיע הצ’ק, אבל היא הייתה כאן וכפרי הנוער חשובים לה. זה בטיפול. נעבוד על זה ונעבוד קשה כדי להביא 56 מיליון שקלים לכפרי הנוער”.
ח”כ נעמה לזימי (העבודה), חברת ועדת הכספים: “צעירים וצעירות חסרי עורף משפחתי לא צריכים להתחנן לתקצב את המסגרות שלהם. אנחנו חייבים להמשיך לפעול בממשלה הבאה למען הצעירות והצעירים חסרי העורף המשפחתי, כי זו המחויבות שלנו כנציגי ציבור – לעשות הכל עבור אותם ילדים וילדות, נערים ונערות ולתת להן רשת ביטחון. כשהמדינה מתקצבת בחוסר את כפרי הנוער, היא עושה פה חטא. בממשלה האחרונה התחלתי לקדם את החוק להכרה בחסרי עורף משפחתי ואני מתכוונת לסיים את הליך החקיקה ולהכניס את החוק לספר החוקים של ישראל – מדובר פה בבני אדם שלמדינה יש אחריות עליהם”.
חה”כ משה קינלי טור-פז (יש עתיד) יו”ר שדולת כפרי הנוער והפנימיות בפאנל כפרי הנוער:”מי שלא מגיע מהעולם הזה לא מבין. מי שלא היה בכפר נוער לא יודע שיש דבר כזה. מבחינתם התלמידים האלו לא קיימים. הם לא מבינים שמנהלת מטבח בפנימייה היא יותר מהורה. מדריך הוא יותר כמו אח. מתייחסים לכפרי הנוער כחצר האחורית של מדינת ישראל. צריך לעדכן את סדר העדיפויות. נעמוד על כך שכפרי הנוער יהיו בסדר העדיפויות של הממשלה לתקציב הבא”.
כפרי הנוער והפנימיות בישראל פועלים, מזה שנים רבות, בתת-תקצוב: שחיקה בתשלומי המדינה, עלייה משמעותית ביוקר המחייה שלא מקבלת התייחסות תקציבית. בפועל – תקצוב לא ריאלי עבור המוסדות שנחשבים כבית שני, ואף ראשון, ללמעלה מ-12 אלף נערים ונערות ברחבי הארץ, קרש קפיצה לחיים שאחרי עבור עולים, בני עולים ונוער בסיכון, ואף מקלט עבור פליטים בעתות מלחמה, כפי שקרה לאחרונה עם בני נוער אוקראינים.
הפער תקציבי הנ”ל הינו כזה שלא ניתן להשלימו אלא בגיוס כספים חיצוניים (בעלויות, פילנתרופיה והכנסות מניבות) – מאיים על תקציבי כפרי הנוער, הופך מזה תקופה ארוכה את מנהלי המוסדות למגייסי תרומות ופוגע בטיב השירותים של אוכלוסיית החניכים, שגם ככה מגיעים לכפרים בנקודת פתיחה נמוכה.
סכום זה, שנובע משחיקה במגבלת “תקנת המודרכות” בתקציב משרד החינוך, הינו קריטי עבור מתן השירותים הראויים לחניכים שמגיעים כאמור ממצבי סיכון ופערים גאו-חברתיים. המשמעויות של תת-תקצוב זה מתבטאות לעיתים בחוסר יכולת לספק את כלל השירותים לבני ובנות הנוער המתחנכים בכפרי הנוער.