חייו של נהג שהתמוטט ניצלו בזכות מענה מהיר של חובשי ארגון הצלה במקרה חירום רפואי שדווח כתאונה קלה והתברר כהחייאה קריטית. כחודש לאחר מכן הם נפגשו בביתו של הנהג במפגש מרגש: “שוב מבינים את המשמעות העצומה שכל שניה קובעת”
זה קרה לפני כחודש וחצי. חובש ארגון הצלה ישראל זילברברג, נהג ברכבו הפרטי ברחובות רמת גן, כשאיתו חבריו לארגון, בנצי הימל וחיים ברגמן. במהלך הנסיעה הם קיבלו קריאה ממוקד הכוננים של מד”א על תאונת דרכים קלה ברחוב הפטמן ברמת גן. בבדיקה קצרה הם הבחינו כי מדובר על אחד מהרחובות הסמוכים ממש. אמבולנס מד”א כבר היה בדרכו לאירוע, והשלושה דיווחו שהם תכף נמצאים בכתובת.
בהגיעם למקום בחלוף דקה, הם זיהו גבר ששוכב על הרצפה ליד דלת רכבו. מהר מאוד הם הבינו כי לא מדובר בתאונת דרכים קלה אלא במקרה קריטי. הנהג העונה לשם שאול (שם בדוי), שהיה שרוע על אספלט הכביש, התמוטט כדקה קודם לכן לאחר שקיבל אירוע לבבי. מתברר כי לאחר שהחנה את רכבו במקביל למדרכה והספיק לומר לאשתו שהייתה לידו שהוא אינו חש בטוב, יצא שאול מהרכב ובבת אחת איבד את הכרתו ונפל על הכביש למרגלות דלת הרכב כשהוא אינו מגיב כלל. אשתו צלצלה בטלפון הנייד למוקד משטרת ישראל והשוטר במוקד שהבין כי מדובר במקרה חירום רפואי ככל הנראה עקב תאונת דרכים, הזעיק את כוחות מד”א.
חובשי ארגון הצלה, ישראל, חיים ובנצי זיהו מיד כי שאול שוכב ללא דופק וללא נשימה וכי אינו מגיב כלל, והחלו מיד בפעולות החייאה מהירות. חובש מיחידת האופנועים של הצלה, חיים הערש אורטנר, הצטרף אליהם אף הוא למאמצי ההחייאה. תוך כדי עיסויי חזה חיבר ישראל את מכשיר הדפיברילטור שלו לשאול, ואכן כעבור רגע המכשיר נתן לו שוק חשמלי. כעבור דקה נוספת של עיסויים חזר ליבו של שאול לפעום והדופק חזר. במקביל הגיע למקום צוות ניידת טיפול נמרץ של מד”א. הפארמדיק הרדים והנשים את שאול והוא פונה לבית החולים תל השומר במצב יציב, להמשך טיפול מציל חיים.
בבית החולים עבר שאול ניתוח השתלת קוצב על מנת שישמור על ליבו במקרה של הפרעה בקצב הלב. לאחר שלושה שבועות הוא השתחרר לביתו כשהוא עומד בריא על רגליו.
בשבוע שעבר ביקרו חובשי הצלה את שאול. הם סיפרו כי ההתרגשות הייתה בשיאה וכי הוא היה נרגש מאוד. החובשים הראו לו תמונות מהמקום וסיפרו לו ולאשתו את סדר השתלשלות המקרה. האישה התרגשה אף היא וציינה כי מרוב הלם ובלבול כמעט ואינה זוכרת מה שקרה באותם רגעים מפחידים ומתוחים.
שאול ניסה להביע במילים את התרגשותו ותודתו לחובשים: “כמובן שאיני זוכר כלום, אבל ברור לכולם שלולא אתם, לא הייתי פה כעת. הרופאים הסבירו לי בבית החולים שאם לא השוק החשמלי שנתתם לי מיד לאחר ההתמוטטות, סיכויי החיים וההחלמה שלי היו אפסיים. אשתי ואני לא יודעים איך להודות לכם, מלאכים בצהוב. פשוט תודה תודה ושוב תודה. אנחנו נזכור אתכם תמיד.”
ישראל זילברברג שיתף בתחושותיו: “קשה לתאר את ההתרגשות שאוחזת בנו כשאנו רואים ומשוחחים עם שאול. לצערנו הרב אנחנו נתקלים בלא מעט מקרי החייאה. לא תמיד אנו מצליחים במאמצי ההחייאה, וגם כאשר מצליחים לא תמיד המטופל חוזר לעצמו, אבל הפעם ההיענות המהירה, פעולות ההחייאה ומתן השוק החשמלי במהירות שיא, הביאו לכך שברוך השם לא נגרם נזק לשאול, ואנחנו ממש שמחים ונרגשים לראות אותו חי ונושם ועומד ומדבר ומחייך.”
חיים הערש אורטנר הוסיף: “המקרה מלמד אותנו כמה צריך לקחת ברצינות כל מקרה אפילו שהוא נראה קל, כיוון שקשה לדעת בפועל מה קרה. ניתן להבין גם את החשיבות של מתן שוק חשמלי כמה שיותר מהר, דבר שמגדיל את הסיכוי לחיים.”
“מקרים כאלו” אומרים חיים ברגמן ובנצי הימל, “הם הדלק והאנרגיה שמהם אנחנו חובשי ארגון הצלה שואבים את הכוחות להמשיך ולצאת להציל חיים בכל רגע ובכל זמן, לילה ויום שבתות וחגים. שוב אנחנו מבינים את המשמעות העצומה של הסיסמה של ארגון הצלה – כל שניה קובעת.”