נדב אלימלךכאשר בני זוג נכנסים למהלך של תהליך גירושין, יש מערך גדול של משא ומתן והחלטות שצריך לקחת. כל התהליך הזה התרחש כמובן בבית דין או בבית משפט. יש נושאים שונים שצריכים להיות מטופלים כמו נושא של מזונות ילדים או נושא של מזונות אישה. אז מהו בעצם מרוץ הסמכויות שכולם מדברים עליו? כל מי שעבר גירושין או שמכיר את הדין יודע שיש שני סוגים של בתי המשפט שעוסקים בתחום של גירושין. הערכאות האלה הן בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה. שניהם מוסמכים לדון בענייני גירושין. ניתן להגיש את תביעת הגירושין או לבית המשפט לענייני משפחה, או לבית הדין הרבני.
לאיזה בית דין תהיה סמכות?
מקובל לחשוב היום שבית הדין הרבני מטיב יותר עם הבעל, ובית הדין לענייני משפחה יפעל בחיוב יותר לטובת האישה. החוק היום קובע שמבחינה פרוצדוראלית בית המשפט הראשון שפונים אליו הוא זה שיהיה מוסמך לדון בתיק הגירושים. לכן הבעל ימהר בדרך כלל להגיש את תביעת הגירושין לבית הדין הרבני, האישה בדרך כלל עם עורך הדין שלה תגיש את התביעה בבית הדין לענייני משפחה. לפי החוק היום הערכאה הראשונה שקיבלה את התביעה כי זאת שתהיה מוסמכת לדון בתיק. לכן כל אחד מהצדדים ממהר להגיש את התביעה של הגירושין לבית המשפט שעדיף בשבילו, מתוך מחשבה שיהיה לו או לה כך קל יותר להשיג את רצונותיהם ודרישותיהם. זה למעשה מרוץ הסמכויות.
מרוץ סמכויות
מי שימהר להגיש את התביעה קודם, יזכה לקבל בית משפט שעדיף לו יותר. כך למעשה המאבק הראשון שיש בין בני הזוג הוא המאבק איזה בית משפט מוסמך לדון בתיק הגירושין שלהם. כל אחד מהם רוצה להיות ראשון להגיש את התביעה ולקבל בית משפט שעדיף לו. חשוב לסייג ולומר, זה לא שבית המשפט לענייני משפחה לא דואג גם לאינטרסים של הבעל, או שבית הדין הרבני לא דואג לאינטרסים של האישה. אבל מקובל לחשוב שעדיף לאישה שהתביעה תתקיים בבית המשפט לענייני משפחה ועדיף לבעל שהתביעה תתקיים בבית הדין הרבני.