ד״ר גלעד בודנהיימר, מנהל האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, והאדריכלית שירה שפירא, מנהלת תשתית מורשת במשרד מורשת הוציאו היום מכתב פתוח לקראת יום השנה לאסון השבעה באוקטובר. כיצד מתמודדים בזיכרון ובכאב תוך רגישות לאנשים שסביבנו.
תוכנו המלא של המכתב
בעודנו במלחמה, אנו מתקרבים לציון יום השנה לאסון השבעה באוקטובר.
ישנם לא מעט אנשים שמתמודדים עם אובדן קשה ואנשים שנפצעו בגוף או בנפש בשנה האחרונה. יום השנה הוא יום רגיש במיוחד בו הפצעים נוטים להיפתח ועימם עולים זכרונות וכאבים.
כולנו נגייס כוחות כדי להתמודד בדרכים שונות: בהדחקה, בהסחת דעת, בפעילות מיטיבה, או בעזרה לאחר. חשיפה לתמונות קשות וסיפורים מסמרי שיער יפגעו בהגנות הנפש שכל אדם מסגל לעצמו, ויזיקו לרבים. נזכיר כי בימי העצמאות בשנים האחרונות דרשנו שיצומצמו רעשי הזיקוקים. הסיכון והכאב העולים מהצפה חושית ורגשית של זוועות ורוע עלולים להיות חמורים שבעתיים.
ביום השנה הזה נצמצם חשיפה לחוויות קשות בכלי התקשורת, נשמור על ילדינו מחשיפה לא מבוקרת לטראומה, ונשמור על עצמנו, כדי שנהיה פנויים להרים ראש ולסייע לזולת הזקוק לעזרה בכאבו, כחלק מהמורשת של היום הזה. ניקח אחריות על מה שנאמר או נשלח לאחרים, ונהיה רגישים למי שסביבנו ולקרובים אלינו וכך נצליח להתמודד.
אנחנו פונים לכלי התקשורת ומבקשים מהם, גלו אחריות לנפשנו הפצועה:
זכרו שכל מילה שלכם שנכתבת, נאמרת, מושמעת או מוצגת תהדהד באוזני אנשים וילדים שמתמודדים. שיקלו את מילותיכם, בחרו במילים מחזקות ומנחמות, ולא במילים פוצעות. בחרו בסימון עוצמות הנפש, המסירות והמסוגלות, כי אלה הם שעמדו ויעמדו לרשותנו.
מוטלת על כולנו האחריות למורשת ולאקלים שילווה את היום הזה. זכרון כואב הנשען על ערכים של משמעות, מסוגלות, התמודדות וערבות הדדית כחברה, כקהילה וכפרטים, מייצר מורשת המאפשרת צמיחה מתוך הכאב ותקווה.
בתקווה להשבת החטופים, החלמת הפצועים, שובם בשלום של חיילי צה”ל וכוחות הביטחון וחזרת תושבי הצפון והדרום לביתם.