אביעד ברטובבטקס מרגש במעמד תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה, חנכו השבוע באופן רשמי רשות הטבע והגנים, הקרן לשיקום מחצבות ועיריית ראש העין את הגן הלאומי מגדל צדק ראש העין. זאת לאחר שהושקעו בעבודות להקמתו, טיפוחו והנגשתו לציבור למעלה מ-100 מיליון ₪ לאורך כעשור. את עבודות השיקום, פיתוח ושימור מורשת וערכי טבע בגן הלאומי המשתרע על שטח של כ-1,700 דונם הובילו רשות הטבע והגנים והקרן לשיקום מחצבות בשיתוף עיריית ראש העין, משרד הבינוי והשיכון, משרד ירושלים ומורשת ורשות העתיקות.
בטקס נכחו בנוסף בכירים מהארגונים שהובילו את הקמתו ביניהם: שלום בן משה – ראש עיריית ראש העין , שאול גולדשטיין – מנכ”ל רשות הטבע והגנים, גיא סמט , יו”ר הקרן לשיקום מחצבות, נתנאל אייזק – מנכ”ל משרד ירושלים ומורשת, נדב לחמן לזר – מנהל מחוז מרכז במשרד הבינוי והשיכון ובכירים נוספים.
במסגרת העבודות שבוצעו לקראת פתיחת הגן הלאומי בניהול של רשות הטבע והגנים, המחצבות הנטושות שפעלו בעבר במקום שוקמו על ידי הקרן לשיקום מחצבות ונהפכו לפנינות של נוף, המצודה הצלבנית הקדומה, המעטרת את ראש הגבעה ומשלבת תצפית נוף של 360 מעלות לכל הסביבה שוקמה, שומרה ושוחזרה והוקמו שלוש בריכות חורף עשירות בערכי טבע, המאכלסות מיני צומח וחי האופייניים לבית גידול מיימי. בנוסף נבנתה טיילת נוף מרכזית משובצת אלפי עצים ושיחים שניטעו בגן עם נקודות תצפית ופינות ישיבות עם מכלול שבילים באורך כולל של למעלה מ-10 ק”מ להולכי רגל ורוכבי אופניים, מתוכם כ-5 ק”מ מונגשים למבקרים עם עגלות ואלו עם מוגבלות תנועה. כמו כן הוקמו מבואת כניסה ומרכז שירות לקליטת ורווחת המבקרים.
בחודשים האחרונים האתר נפתח למבקרים במתכונת מצומצמת יחסית לתקופת הרצה ראשונית ועתה כאמור נפתח הגן הלאומי באופן רשמי. בין הפעילויות שמובילה רשות הטבע והגנים למען המבקרים בגן הלאומי סיורים מודרכים במועדים נבחרים ומופעי אומני במה, בעיקר בתקופות החגים וחופשת הקיץ. בתוך כך השותפים להקמת הגן ממשיכים בפיתוחו כפנינת טבע, מורשת, נוף ופנאי שתשלב למעשה גם מוזיאון פתוח שיספר את סיפור החציבה ותעשיית האבן במקום עם שלטי מידע והמסרה וגם הצבת קרוניות חציבה שהיו פעילות במקום עד שנות ה-30 ושוקמו. בנוסף קיימת תכנית להקמת פארק אתגרי באתר וצפוי לפעול בית קפה באחד מחדרי המצודה לרווחת המבקרים במקום. זאת מעבר למרכז שירות שכבר קיים באתר ומציע אפשרות לרכוש שתייה חמה, קרה ומאפים.
לדברי השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: “מדהים לחשוב שהמקום הזה, שהיה עד לא מזמן אתר של מחצבות נטושות, פסולת בניין פיראטית, מפגעים, ומצודה מוזנחת – הפך לאתר טבע ומורשת מרהיב בלב הארץ. בישראל מצוי טבע יוצא דופן בייחודיותו, ובאזור הזה בפרט, שמהווה את המסדרון האקולוגי הכי חשוב של אזור המרכז. שיקום מחצבות נטושות הוא אחת המשימות הסביבתיות החשובות בישראל. אני שמחה לחנוך את הגן הלאומי באתר שהוקם מחדש לטובת הציבור והטבע כאחד”.
לדברי שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין: “הקמת גן לאומי מגדל צדק במימון משותף של משרד הבינוי והשיכון, המקדם את הקמת השכונות החדשות בראש העין במסגרת הסכם הגג שנחתם עם העירייה ב-2014, היא דוגמה טובה לשיתוף פעולה בין המשרד לבין רשות הטבע והגנים וגופים ירוקים נוספים. העבודה המשותפת והיצירתיות הניבה את התוצאות הטובות בשטח. פרויקט מגדל צדק שהובל בהצלחה על ידי רשות הטבע והגנים והקרן לשיקום מחצבות יהיה אתר טבע ומורשת משמעותי לכלל תושבי ישראל, ולתושבי ראש העין בפרט.”
לדברי שאול גולדשטיין, מנכ”ל רשות הטבע והגנים: “מגדל צדק הוא עוד דוגמה ל’פרויקט על’ שמשנה מציאות. שיתוף הפעולה הוא לא רק תקציבי אלא מהותי. בגן הלאומי מגדל צדק נוצקה תבנית המשלבת בין שימור טבע ומורשת לבין נופש לאדם. בכוונתנו להכניס פעילויות אתגר המתאימות למקום לצד מסעדה ומרכז שירות. יהיו פינות צל רבות וגם בריכה עונתית, מסלולי הליכה ואופניים לצד מקומות ישיבה עם נוף יפה ואפילו חניון לילה בצמוד. מראש ידעו השותפים שהם מקימים את אזור הנופש הגדול ביותר במרכז הארץ ואנחנו מצפים לקלוט בו מאות אלפי מבקרים בשנה.
לדברי מיכאל חרל”פ, מנהל הקרן לשיקום מחצבות: “אנו רואים חשיבות רבה בשיקום המחצבות בגן הלאומי “מגדל צדק” והחזרת השטחים המשוקמים לטובת הציבור הרחב . במתחם מגדל צדק, היו בעבר מחצבות רבות. במקום לסבול מפגעי מחצבות נטושות הפכו אלפי דונמים במיקום אסטרטגי לריאה ירוקה שיהוו מוקד משיכה בקנה מידה ארצי. שיתוף פעולה פורה עם רשות הטבע והגנים, עיריית ראש העין, וגורמים נוספים, הוביל להצלחת השיקום החשוב. השיקום מאפשר ליישם את חזון הקרן לשיקום מחצבות נטושות ברחבי מדינת ישראל, ומשרת את האינטרס הלאומי והציבורי של שמירה על ערכי הטבע והאדם. בימים אלה אנו פועלים במקביל בכל רחבי הארץ לשיקום מחצבות נטושות נוספות שיהפכו לפנינות טבע ויחזירו את השטחים המופרים לטובת הציבור והקהילה.
לדברי שלום בן משה, ראש עיריית ראש העין: “לאחר עבודה ממושכת ומאמצים רבים, מגדל צדק ראש העין נפתח למבקרים. מגדל צדק הוא חלק מנוף העיר ומורשתה מאז קום המדינה וישמש כמקום בילוי ופנאי לתושבי העיר ומבקרים. האתר מגדל צדק מסמל את יופייה הייחודי של העיר ומהווה נכס צאן ברזל באתרים הלאומיים של המדינה. אני מודה לכל השותפים לעשייה ומזמין את כולם לבקר וליהנות”.
לדברי נתנאל איזק, מנכ״ל משרד ירושלים ומורשת: ״גן לאומי מגדל צדק מרכז בתוכו את סיפורו של עם ישראל לאורך אלפי שנים. בימי בית שני יהודים התגוררו במקום, ובמלחמת העצמאות צה״ל נלחם על השטח וכבש אותו. תוכנית הפיתוח והשדרוג של הגן מנגישות לציבור הרחב את המורשת הלאומית. משרד ירושלים ומורשת בראשות השר זאב אלקין ימשיך לקדם ולפתח את אתרי המורשת בכל רחבי הארץ״.
הכניסה לגן הלאומי בתשלום של 28 ₪ למבוגר ו-14 ₪ לילד, חינם למנויי מטמון של רשות הטבע והגנים והנחה מיוחדת לתושבי ראש העין בסבסוד של העירייה. שעות הפתיחה של הגן הלאומי ומידע נוסף מפורטים באתר האינטרנט של רשות הטבע והגנים.
סיפורו של הגן הלאומי מגדל צדק:
בשטח הגן הלאומי מגדל צדק פעלו עוד לפני קום המדינה למשך עשרות שנים, עשרות מחצבות שסיפקו חומרי בנייה. עם סיום פעולות החציבה באזור הפכו חלק מהמחצבות לאתרי פסולת פיראטיים ולמפגע סביבתי ותברואתי. בתוך כך מבנה המצודה הקדום סבל מוונדליזם ואף היווה סכנה בטיחותית בשל גילו.
בצל זאת, הקרן לשיקום מחצבות, רשות הטבע והגנים עיריית ראש העין פעלו יחדיו לפיתוח הגן הלאומי ושיקומו על מנת להפוך אותו לפנינת טבע, מורשת וטיילות.
שיקום המחצבות התבצע בד בבד עם תנופת הבנייה בראש העין. הקבלנים שחפרו יסודות במהלך הבנייה בראש העין, אספו את שכבת האדמה העליונה והעבירו אותה למחצבות כדי לכסות בה את פני הקרקע. שכבה זו, העשירה בזרעים ובפקעות, היא המקור לצמחי הבר הרבים במקום (ביניהם חצבים, כלניות, נרקיסים, רקפות ועוד).
היסטוריה:
מיקומו של גן לאומי מגדל צדק הפך אותו לאתר בעל היסטוריה עשירה, מגוונת ורבת שנים. בין מגדל צדק ובין תל אפק הסמוך עברו דרכים קדומות, בהן הדרך הבינלאומית המכונה גם “דרך הים”. באזור הגן הלאומי נמצאו שרידי יישוב רבים מתקופות שונות, ובהם חוות חקלאיות קדומות שהיו כאן החל מהמאה ה-8 לפסה”נ. בימי בית שני שכן כאן יישוב יהודי ושמו “מגדל אפק”. ככל הנראה החריבו הרומאים את היישוב בימי המרד הגדול.
בתקופה הצלבנית הוקם בראש הגבעה מבצר מפואר ושמו “מירבל”, שפירושו “פלא היופי”. במאה ה-12 נכבש המבצר ונחרב בידי הצבא האיובי בפיקודו של סלאח א-דין.
בתקופת בית המקדש השני , התגלו בשטח הגן הלאומי מערות קבורה יהודיות.
הכפר מַגְ’דַל יַאבִַּא (או מַגְ’דַל אל-צַּאדק) הוא אחד מהכפרים הגדולים שהתקיימו לאורך קו המגע שבין הדום השומרון ומישור החוף. הכפר נזכר במאה ה-13 בשם מג’דל יאפא. עם היחלשות השלטון העות’מאני במאה ה-18 החל לעלות כוחם של שייח’ים מקומיים. השייח’ צאדק אל ג’מאעיני מכפר מג’דל יאבא שיפץ את שרידי המצודה הצלבנית והפך אותה לבית אחוזה. הכפר המשיך להתפתח בגין יתרונותיו הגיאוגרפיים: הקרבה ליפו ושווקיה, הזדמנויות התעסוקה במחצבות ובמחנות הצבא הבריטי הסמוכים, הקירבה למסילת הברזל והבעלות על האדמות הפוריות שבהן ניטעו פרדסים. עם התפתחות ההתיישבות היהודית במישור החוף בראשית המאה ה-20, התרבו המחצבות באזור. תעשיית האבן פרחה, ובתקופת השיא פעלו בסביבה כ-35 כבשני סיד ומחצבות אבן.
במהלך שנות העבודה העברית במקום נערכו כמה ניסיונות להקמת “כפר חוצבים” שבו יגורו פועלי המחצבות ובני משפחותיהם ויחיו חיים חלוציים.
בין השנים 1937–1947 היה במגדל צדק מחנה עבודה ושמירה עם אופי של היאחזות צבאית. יצחק שדה (“הזקן”), לימים מפקדו הראשון של הפלמ”ח, הקים את הפו”ש (פלוגות השדה) וארגן במגדל צדק את פעילות הנוטרים. הנוטרים היו שוטרים יהודים שפעלו מטעם המשטרה הבריטית בתקופת המרד הערבי והגנו על יישובים, על מפעלים ועל דרכים, אך בפועל הם היו כפופים לארגון ה”הגנה”. פעילותם של הנוטרים אפשרה לתעשיית האבן לפעול במגדל צדק וסייעה להגן על פתח תקוה ועל מעיינות הירקון הסמוכים.
בפרוץ מלחמת העצמאות הורע המצב הביטחוני באזור, והוחלט להפסיק את העבודה היהודית במפעלי מגדל צדק ולהסיג את כוח השמירה של לוחמי ההגנה. כוחות עיראקים השתלטו על שטחי המחצבות וכן על ראש העין הסמוכה, על תחנת הרכבת ועל מעיינות הירקון שמהם נשאבו מים לירושלים.
בליל ה-12 ביולי 1948 כבש גדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני את מגדל צדק וראש העין במבצע “בתק”.
בשנות ה-70 נזנחו המחצבות במקום והפכו לאתרי פסולת. בשנת 1994 הוכרזה המצודה “גן לאומי”. בשנת 2005 הורחב מתחם הגן, ומאז ועד היום נערכות בו עבודות שיקום נרחבות.
החי:
בגן לאומי מגדל צדק קיים מגוון גדול של בעלי חיים בזכות רצף השטחים הפתוחים בין הרי השומרון, נחל שילה ושטחי הגן. ניתן למצוא בגן מיני יונקים גדולים כמו צבוע מפוספס, תן זהוב, שועל מצוי , וצבי ישראלי. הגן ממוקם על ציר נדידת עופות מרכזי וחוצים אותו מילוני עופות נודדים בשנה וכן עופות דורסים כמו עקב חורף ובז מצוי, עופות מים המבקרים בבריכות החורף וציפורי שיר. בריכות החורף מאכלסות גם מיני דו חיים שונים ביניהם קרפדה ירוקה, אילנית מצויה וצפרדע נחלים וכן סרטנים ירודים וחרקי מים.
הצומח:
חברת הצומח בגן משתייכת בעיקר לצומח הים תיכוני וניכרת בו גם השפעת האדם שנוכחותו המתמשכת היא גורם משמעותי בעיצוב נוף הצומח במקום. בתהליך שיקום המחצבות פונתה הפסולת שהייתה בהן והן מולאו בשתי שכבות אדמה: שכבת מילוי ושכבת כיסוי. שכבת הכיסוי מורכבת מאדמה מקומית המכילה זרעים ופקעות של צמחייה טבעית, הנובטים עם בוא הגשמים ובאביב מתמלא הגן במרבדי פריחה צבעוניים.
בכל שטחי הגן ניתן למצוא מינים המזוהים עם נוכחות אדם כמו פיקוס התאנה, זית ודקל התמר. בטראסות החקלאיות הנטושות התפתחו מיני מטפסים כגון פרסיון גדול וזלזלת הקנוקנות. בבורות הסיד מופיעים סמר חד וטבק השייח ובשרידי החורבות ניתן למצוא חרדל לבן, סרפד כדורים, ברקן סורי וגדילן מצוי. עבודות השיקום והפיתוח של האתר כללו נטיעות של עצי פרי וצמחי נוי רבים לאורך השבילים.